שלום, אני דביר, אני בן 17 ואני טראנסג'נדר (גבר שרוצה לשנות את מינו).

זה היה בגיל 3 כשנישקתי לראשונה ילד, זה היה חסר משמעות וכמובן שלא ידעתי מה אני עושה, אבל העדפתי לנשק ילד מאשר ילדה. הוא לא התנגד ממש. היינו קטנים כמובן, אני עוד זוכר שההורים צחקו וצעקו "תראו! תראו!" והתלהבו מהעניין.

מגיל 3 ועד גיל 7 הרגשתי שונה מכולם, כששיחקנו תמיד רציתי להיות בתפקיד האישה, וללבוש בגדי נשים, הרגשתי לא שלם עם עצמי ותמיד ראיתי את עצמי בדמותה של אישה.

אני זוכר שהרבה אנשים הסתכלו עלי (לא שהיום לא מסתכלים עלי) בצורה לא יפה, תמיד שאלו והעירו "איך זה שבן כל הזמן מתלבש כמו אישה?" או "ההתנהגות שלו נשית מדי".

זו תמיד הייתה הבעיה, ההתנהגות הנשית שלי. מעולם לא ניסיתי להסתיר את זה ומעולם לא חשבתי על זה ואני בטוח שגם אם אני ארצה אני לא אצליח. יש כאלה שהם מאצ'ואים ויש כאלה שהם נשיים. יש כאלה שיבחינו בכך ויש כאלה שלא, אני נמנה על אלה שמוגדרים "נשיים", מסוג האנשים שיבחינו בהם ושהם גאים במה שהם.

אני זוכר את ההצקות ואת ה"גבריים" שהיו מחכים לי אחרי שיעור הבלט, כן אני ממש קוקסינל, רקדתי בלט 4 שנים, הצלחתי, אבל כמו הרבה אנשים הפסקתי בגלל ההצקות. מעולם לא היו לי חברים בגלל זה ואני לא מצטער, כי מי שלא מוכן לקבל אותי כמו שאני עדיף שלא יקבל אותי.

באותה התקופה לא ממש ידעתי מה זה הומו או טראנסג'נדר מאחר וזה לא היה מקובל כמו היום, לכן את המשך חיי העברתי בהצקות של אנשים, לעולם לא אשכח את ה"חברים הטובים" שלי, ובמיוחד משפט שנחרט בזיכרוני שיצא מפיה של ה"חברה הטובה שלי" שאמרה: "מי שתהיה חברה של דביר תהיה לסבית! הוא קוקסינל!"

הרגשתי מאוד רע עם עצמי, אבל לא ממש הבנתי מה זה ולא חשבתי על עצמי בתור הומו או טראנסג'נדר, אך בהחלט הרגשתי משיכה לגברים הרגשתי שונה מכולם ובמיוחד לא שלם עם עצמי.

בגיל ההתבגרות כבר הרגשתי את מה שכולם הרגישו, זה התחיל קצת לפני, הרגשתי משיכה עצומה לגברים, מצאתי את עצמי בוהה בגברים ומפנטז עליהם. אז כיניתי את עצמי "הומו" משום שחשבתי שזה מה שאני. "אני נמשך לגברים= הומו", לא?! זו הייתה צורת המחשבה שלי. היא שגויה.

אחרי שקראתי והבנתי מה זה טרנסג'נדר הבנתי שאני כזה. אני מרגיש שגופי לכוד בגוף של גבר, גוף מכוער ומעצבן. התסכול שלי נצבר בגיל ההתבגרות, כשהתחלתי להתפתח. אני זוכר שניסיתי למנוע את צמיחת השערות והגילוח, גדילת כפות הרגלים, הגביהה, הכתפיים, הכול. אני שונא את הגוף שאני נמצא בו, אבל אני נאלץ לחיות איתו.

מאותו הרגע ועד היום אני מדמיין את עצמי כאישה, זה הדבר היחידי שאני יכול לעשות. אישה גבוהה עם שיער שחור, אישה ונשית, זה חלומי ואני מתכוון להגשים אותו. כבר המון זמן אני מחכה לרגע שאני אהיה אישה.