כן, זה נורמלי. זה אמיתי וחשוב להגיד את זה. לא כל בית הוא מקום בטוח. לפעמים בבית יש לחץ, צעקות, חוסר הבנה, או אווירה שקשה לחיות בה.
בית אמור להיות מקום שבו אפשר להרגע, שעוזר לך להיטען, שמקבל אותך. אם אתם מרגישים הפוך, זה טבעי שיהיו לכם רגשות קשים של עצב, כעס, תסכול או בדידות. לפעמים זה אפילו יכול לגרום לכם לרצות לברוח, בין אם לא להיות בבית או לברוח במחשבות ובפנטזיות. חשוב שתדעו שגם אם כרגע זה הבית שלכם וזאת המציאות שלכם, זה לא בהכרח ישאר ככה כל החיים.
אפשר למצוא מקומות אחרים שבהם כן תרגישו טוב. עם חברים טובים, בתנועת נוער, בחוג, עם מדריך שאתם מחבבים או עם היועצת בבית הספר. לפעמים גם אם הבית הפיזי לא משתנה, אתם יכולים לבנות לעצמכם "בית פנימי" אחר, כזה שמזכיר לכם מי אתם, מה אתם שווים ומה מגיע לכם.
אם אתם מזהים שלא טוב לכם בבית, זאת נקודת התחלה. עכשיו אפשר להתחיל לחשוב עם מישהו בסביבה או איתנו בצ'ט איך אפשר ליצור שינוי, לדאוג לעצמכם, לבנות עבורכם סביבה בטוחה יותר וממי תוכלו לקבל לקבל עזרה כשצריך.
